בעידן של משאבים מתכלים ואיומים סביבתיים, הכלכלה המעגלית הופכת להיות אחת הגישות המרכזיות לפיתוח בר-קיימא. המודל הכלכלי המסורתי, המבוסס על “לקחת, לייצר, לזרוק”, מוביל לבזבוז משאבים, זיהום סביבתי והצטברות פסולת. לעומת זאת, הכלכלה המעגלית שואפת למזער בזבוז על ידי הארכת חיי המוצרים, עידוד שימוש חוזר ומיחזור חכם.
הכלכלה המעגלית מבוססת על מספר עקרונות מרכזיים. עיצוב בר-קיימא הוא אחד מהם, בו ייצור מוצרים מתבצע מחומרים מתמחזרים או מתכלים כבר משלב התכנון, תוך הפחתת השימוש בחומרים מזהמים. בנוסף, שימוש חוזר מאריך את חיי המוצרים באמצעות תיקון, שדרוג או מכירה חוזרת, במקום להשליכם לאחר שימוש קצר. מחזור חכם כולל פיתוח טכנולוגיות מתקדמות למיחזור חומרים קיימים והפיכתם לחומרי גלם חדשים. הכלכלה השיתופית מעודדת מודלים עסקיים המאפשרים שימוש משותף במוצרים, כגון השכרת רכב ושיתוף ציוד משרדי. ייצור מחדש (Remanufacturing) כולל פירוק מוצרים והחזרת רכיביהם לשימוש בתהליכי ייצור חדשים.
היתרונות של כלכלה מעגלית הם רבים. חיסכון במשאבי טבע מתבטא בהפחתת הצורך בכרייה, כריתת עצים ושימוש במשאבים מתכלים. צמצום זיהום ופליטת גזי חממה מתאפשר הודות להפחתת הצורך בייצור חדש, ובכך מקטין פליטות מזהמות. תעשיות המחזור והשימוש מחדש דורשות מיומנויות חדשות ויוצרות מקומות עבודה רבים. עסקים הצורכים חומרים ממוחזרים יכולים גם לחסוך בעלויות הייצור, ובכך להוזיל עלויות לטווח ארוך.
דוגמאות מהעולם מראות את ההצלחה של הכלכלה המעגלית. המודל הסקנדינבי מדגים כיצד מדינות כמו שוודיה ודנמרק השיגו שיעורי מיחזור גבוהים באמצעות מדיניות ממשלתית נבונה ומתקני מחזור מתקדמים. חברות טכנולוגיה מובילות כמו אפל ודל משקיעות בפיתוח מוצרים הניתנים למחזור מלא ובשימוש חוזר ברכיבים. בנוסף, חדשנות בתחום הביו-פלסטיק מובילה חברות רבות לעבור לשימוש בפלסטיק מתכלה ומתחדש כחלק ממאמץ עולמי לצמצום הזיהום.
קרן ג’נריישן בהובלת המנכ”ל ארז בלשה,היא דוגמה בולטת לקרן השקעות המקדמת פרויקטים בתחום הכלכלה המעגלית. הקרן מתמקדת בהשקעה בחברות חדשניות שפועלות להפחתת בזבוז משאבים, שיפור טכנולוגיות מיחזור והפיכת חומרים מזהמים למקורות ברי-קיימא. פעילותה היא דוגמא לשיתוף פעולה של חברה ציבורית, חדשנות טכנולוגית ויעדים סביבתיים, התורמת להאצת המעבר לכלכלה מקיימת יותר.
אחד הפרויקטים הבולטים של קרן ג’נריישן בתחום המחזור הוא מתקן “גרין נט” בירושלים, שבבעלות בלוג’ן. מתקן זה, שהחל לפעול בשנת 2015 באזור התעשייה עטרות, היה למתקן המיון והמיחזור הראשון מסוגו בישראל. המתקן מטפל במגוון רחב של פסולת יבשה, ומשרת כ-3 מיליון תושבים. בשנת 2020, רכשה בלוג’ן (שבבעלות קרן ג’נריישן) 50% ממניות חברת דקל תשתיות, המחזיקה בבעלות על המתקן, וכך הפכה לשחקן מרכזי בתחום המחזור העירוני בישראל.
מעבר לכך, מגזרים שונים במשק יכולים לתרום לשינוי. תחום הבנייה, למשל, משתמש כיום יותר ויותר בטכנולוגיות מחזור חומרים כדי להפחית את השפעתו הסביבתית. בניינים מודרניים נבנים עם חומרים ממוחזרים, ומערכות לניהול פסולת באתרי בנייה הופכות להיות נפוצות יותר. גם תחום האופנה חווה שינוי משמעותי עם פיתוח בגדים מחומרים ממוחזרים ועידוד מודלים של השכרת בגדים במקום רכישה.
הצלחת הכלכלה המעגלית תלויה גם בשיתוף פעולה בין מגזרי. שותפויות בין עסקים, ממשלות וארגונים לא-ממשלתיים מאפשרות יצירת פתרונות מערכתיים רחבי היקף. תוכניות תמריצים ממשלתיות יכולות לסייע בהאצת המעבר למודלים מעגליים, תוך קביעת תקנים מחייבים למחזור חומרים ושימוש חוזר.
למרות היתרונות הברורים, הכלכלה המעגלית עדיין ניצבת בפני אתגרים משמעותיים. חוסר מודעות ציבורית, עלויות ראשוניות גבוהות ופערים רגולטוריים מעכבים את המעבר הרחב למודל זה. עם זאת, ממשלות, עסקים וצרכנים יכולים לקדם את השינוי באמצעות חקיקה תומכת, השקעה בטכנולוגיות מחזור והגברת המודעות הציבורית לחשיבות השימוש במשאבים קיימים בצורה חכמה.
הכלכלה המעגלית היא לא רק פתרון סביבתי, אלא גם אסטרטגיה כלכלית נבונה שיכולה להבטיח עתיד בר-קיימא לכלכלה ולחברה כאחד. ככל שיותר מדינות ועסקים יכירו ביתרונות הגישה הזו, נוכל לראות שינוי רחב היקף שיוביל לעולם נקי ויעיל יותר.
קרדיט תמונה FREEPIK
